האם קנאביס מעורר תיאבון ומונע בחילות?

קנאביס כמעורר תיאבון – כל מי שהתנסה בעישון מריחואנה או חשיש מכיר את תופעת המאנצ'יז, הכמיהה הבלתי נשלטת לאוכל, המתלווה מפעם לפעם לנטילת החומר (בניגוד לצריכת ניקוטין המדכאת את התיאבון).

תכונותיו של הקנאביס כמעורר תיאבון

קנאביס כמעורר תאבון
קנאביס כמעורר תיאבון

תכונותיו של הקנאביס כמעורר תיאבון עוזרות להגברת צריכת המזון אצל הסובלים מהרעבה עצמית (אנורקסיה), מסרטן בלוטת הלבלב, מאיידס או מהשלכותיהם של טיפולים כימותרפיים. רוב הלוקים בהרעבה עצמית מטופלים בבתי חולים או במעונות קשישים. מקצתם, בעיקר נשים עם חששות אובססיביים מפני השמנה, סובלים מהפרעה פסיכולוגית נפוצה (חוסר יכולת להשתחרר מהרגשת הבוז העמוקה שהם רוחשים כלפי כל מי שצורך אוכל ונהנה ממנו).

חולים הסובלים מסרטן בלוטת הלבלב נדרשים להרבות באכילה כדי להאריך את חייהם. קנאביס כמעורר תיאבון היה עשוי לעזור , אילולא התעקשו המוסדות הממשלתיים להיצמד לחוקי האיסור שאבד עליהם הכלח. בארצות-הברית אף הפסיקו הממשל והזרוע לאכיפת חוקי הסמים (DEA) את כל המחקרים הרשמיים שעסקו בנושא מאז 1976.

הטיפול בהקרנות כימותרפיות

הטיפול בהקרנות כימותרפיות מאפשר שליטה מסויימת בהתפתחותם של גידולים ממאירים, אבל הוא מלווה דרך קבע בבחילות בלתי נמנעות. תכונותיו של צמח הקנאביס כנוגד בחילות והקאות מקילות את סבלם של מטופלי ההקרנות (חולי סרטן, איידס ומחלות סופניות אחרות) ושל מטופלים בתהליכי גמילה (אלכוהוליסטים, נרקומנים ומכורים לתרופות אופייטיות). המריחואנה מרגיעה את המעיים גם במקרים של מחלת ים ושל מחלת טיסה. למסקנה לפיה "קאנאביס מבטל באופן ניכר את תופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים והגמילתיים" הגיעו שני מדענים, ד"ר דונלד טאשקין (Donald Tashkin) וד"ר תומס אונגרלידר (Thomas Ungerlieder), מרצים בכירים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס (UCLA), בחודש דצמבר 1982, לאחר שחקרו זמן רב את הנושא. שניים אלו נמנים עם החשובים שבחוקרי המריחואנה בעולם, ומשמשים מאז 1969 כחברים בוועדות ממשלתיות ונשיאותיות העוסקות בסוגיה.

הצהרה זו מעולם לא שכנעה את ג'ורג' דויקמיאן (George Deukmejian), התובע הממשלתי ואחר כך מושל קליפורניה, שאסר בתוקף על מתן קאנאביס לחולי איידס ולחולי סרטן אנושים והתעלם בקשיחות מסבלם. גם יורשו בתפקיד, ג'ון ואן-דה-קאמפ (John van DeKamp), נקט מדיניות דומה ופעל להחרפת הענישה במקרים של התעלמות מהוראותיו. בעימות טלוויזיוני שנערך באוגוסט 1983 אף סירב להתנצח עם מתנגדיו ולקבל לידיו עותק של הספר המריחואנה כתרופה Marijuana as Medicine.

התעשייה הרפואית משווקת טבליות כנגד בחילות, שבמקרים מסוימים מזרזות את ההקאות. הקיא כולל מטבע הדברים גם את הטבליות עצמן. בעישון מריחואנה נשארים בגוף המרכיבים הפעילים בעשן, והם ממשיכים לפעול להרגעת הגוף והנפש גם לאחר ההקאה ולכן עידוד קנאביס כמעורר תיאבון מוצדק.

סיפור אחד מרבים: קני וברברה ג'נקס

סיפור אחד מרבים: קני וברברה ג'נקס (Kenny & Barbara Jenks) מהעיירה פנמה סיטי שבפלורידה, שניהם אינם מעשנים, לקו בדצמבר 1988 באיידס בעקבות טעות רפואית של קבלת עירוי בדם נגוע. הם החלו לקבל טיפולים תראפיים מסוג AZT. חודש לאחר שאושפזה איבדה ברברה שליש ממשקלה.


קני סירב להתאשפז ואיבד חמישה קילוגרמים. הרופאים רשמו לשניים שישה תכשירים שונים להפסקת הבחילות, אולם ללא הועיל. כאשר כבר נראה מצבם אבוד, הצטרפו לקבוצת תמיכה בחולי איידס. בעצת חברי הקבוצה החלו לצרוך מריחואנה אותה גידלו באחוזתם הפרטית. כצפוי הם נעצרו ונשפטו. השופט קלינטון א' פוסטר דחה את טענותיהם בדבר ההיבטים הרפואיים של הצמח ופסק להם, בהתחשב במצבם, שנת מאסר על תנאי ו- 500 שעות עבודות שירות. ביוני 1990 הצליח רופאם להכניס אותם לרשימת התכנית הממלכתית של נתמכי המריחואנה, והחל מ- 22 בפברואר 1991 הם קיבלו מהממשל מריחואנה "חוקית".


בסוף אותה שנה החליט בית משפט בפלורידה לטהר את שמם. ביולי 1993 נפטר קני, וזמן קצר אחריו נפטרה גם ברברה (אשר החזירה לעצמה עד אז 18 קילוגרמים). בצוואתם המליצו בחום על המריחואנה כעל תכשיר יעיל מאין כמוהו לטיפול בבחילות ולתכשיר קנאביס כמעורר תיאבון.

בבית החולים שערי-צדק שבירושלים מטופלים מאז אוקטובר 1994 ילדים חולי סרטן ב- THC, המרכיב הפעיל במריחואנה. תכנית זו מונהגת על-ידי ד"ר איילה אברמוב ובידיעתו של משרד הבריאות ("למשרד הבריאות אין התנגדות עקרונית לשימוש בחומר הזה", הבהירה דוברת המשרד בהודעה לעיתונות מחודש אוגוסט 1996). בכל אלפי הפעמים בהם נעשה שימוש בחומר,

תוצאות המהלך של קנאביס כמעורר תיאבון

אצל יותר מאלף ילדים, חדלו לחלוטין הבחילות וההקאות שגרם הטיפול האנטי-סרטני. למרבה ההפתעה לא אובחנה בקרב המטופלים שום תגובה התנהגותית חריגה ולא נרשמו שינויים יוצאי-דופן בפעילות גלי-המוח. נתון זה סימן את תחילתה של סידרת מחקרים חדשה, אשר נועדה להוכיח את ההנחה לפיה השפעתו המשכרת של ה- THC פועלת רק בקרב משתמשים בוגרים. עלותו של טיפול אחד היא פרוטות אחדות. שימוש בתכשיר החלופי לעומת זאת, תרופה סינתטית בשם זופראן המיובאת מארצות-הברית, עולה למשלם המסים יותר משש-מאות דולר לטיפול.

The Journal of Clinical Oncology

עוד ב- 1989 פרסם The Journal of Clinical Oncology את תוצאותיו של משאל (לא אנונימי) שנערך בקרב 2,430 רופאים ומומחים ידועי שם לטיפול בסרטן. 48% מהנשאלים המליצו בחום על קנאביס מעורר תיאבון וכעל תכשיר מעולה לטיפול בחולי סרטן והצהירו שאילו היה הצמח מותר לשימוש היו כוללים אותו במרשמי התרופות שהם מספקים. 44% מהם אף הודו שבמקרה אחד לפחות המליצו לחולה אנוש להשתמש (באופן לא חוקי בעליל) במריחואנה.

אפילו עדה מכנס, מייסדת אגודת אל-סם, הצהירה בריאיון לשלי יחימוביץ: "אני בעד שימוש חוקי בקנאביס בקרב אוכלוסיית המבוגרים החולים בסרטן. לו יכולתי להביא לביתי קנאביס הייתי עושה זאת בשמחה רבה". יצויין כי בישראל למעלה מארבעים אחוזים מהאוכלוסייה עד גיל 75 נפטרת ממחלת הסרטן לגרורותיה. שיעור הגברים בנתון זה הוא כ- 25%. כך מסרה בדצמבר 2006 דוברת משרד הבריאות לעיתונות.

שתפו את הכתבה >>

Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email

מידע נוסף ⬇

קנאביס וחרדה

קנאביס וחרדה

קנאביס וחרדה הוא שילוב מסובך – במיוחד בבחירת הזן האידיאלי, המינון והעמידות שלך לא עשויים להיראות