מילון קנאביס המדוברת | קנאביס - מידע על צמח הקנאביס

מילון קנאביס – א

אאונס – יחידת מידה קמעונאית לכמות מריחואנה של כשלושים גרם בערך או לענף קנאביס המכיל תפרחות אחדות במשקל כולל דומה. המונח מבוסס על יחידת המשקל הלטינית אונקייה (28,3495 גרם).

אבקנאביס – פירורי מריחואנה אבקתיים הנותרים בתחתית שקית האריזה או הקססנית.

אוכל סרטים – מעשן לא מנוסה המגיב לסאטלה בהתקפי חרדה ובהיסטריה.

אוּקָה – (במלעיל) יחידת מידה סיטונאית לחשיש. האוקה מכילה בדרך-כלל בין שניים לחמישה שקים המחוברים זה לזה בסרט דבק ומצטברים למשקל כולל של קילוגרם ורבע לפחות.

אמסטרדם – כינוי לסביבת עישון סובלנית או דלת סיכון במיוחד (“אצלנו בקיבוץ זה אמסטרדם. אפילו דור המייסדים עורך ישיבות“).

אֶצְבַּע – יחידת המידה המקובלת לחשיש לצרכן הישראלי. משקלה אינו אחיד והוא נע בטווח שבין שלושה לשישה גרמים. את האצבע נהוג לעטוף בניילון דביק או בנייר כסף הנלקח מחלקה הפנימי של קופסת סיגריות.

ארטיק – כינוי לג’וינט שמן במיוחד.

מילון קנאביס – ב

בַּאנְג – הגירסה המעוברתת של ה”בונג” (Bong) הלטיני. מקטרת מים ייעודית וכלי עישון פופולרי במיוחד המורכב ממיכל הממולא במים עד כדי מחציתו, צינורית, אטם ובית קיבול לקססה. המים בבאנג מסננים חלקיקים כבדים ומסיסים בעשן בדרכם מבית הקיבול אל הפיה, אולם מאפשרים את מעבר החומרים הפסיכואקטיביים בהיותם שומניים. השפעת החומר מרוכזת ומהירה יותר מאשר בכל אמצעי עישון אחר בשל היחס שבין תהליך הבעירה הקצר לכמות הסם הנצרכת. באנגים עשויים בעיקר מחרס, מפלסטיק, ממתכת או מזכוכית. המהדרין מבדילים גם בין הסוגים: באנג מסורתי, באנג ערבי, באנג מכולת (העשוי בדרך כלל מבקבוק מים מינרליים), באנג טבע ובאנג הייטק (המכונה גם באנג דיגיטאלי). באנגים מודרניים מצויידים בצינוריות כפולות להחזרת אדי-המים, מה שאמור למנוע בצקת בריאות. בניגוד לנרגילה, שבה נדחפת פומית העישון לפה לצורך שאיפות קצרות ומדודות, תוחב מעשן הבאנג את שפתיו אל הפתח ושואב את העשן בחוזקה. טכניקה מועדפת זו מאפשרת לעשן להגיע במהירות מירבית אל דרכי הריאה התחתונות בלא לגרות את מעברי הנשימה המצויים בחלקן העליון של הריאות. מקור המילה הוא בשפה התאילנדית ופירושה “קנה-חלול” (ולא במילה ההינדית “בהאנג”, סוג של צ’אראס, כפי שמקובל לחשוב בטעות).

באנגיסט – מעשן באנגים. סאטלן שצריכת החומר המועדפת עליו היא באמצעות באנג.

באנג לאסי – תערובת של יוגורט עם פירורי חשיש. שיטת אכילה פופולארית בקרב צרכני קנאביס הנרתעים מעשן ו/או המעדיפים השפעה מאוחרת של החומר.

באקט – “דלי” באנגלית. שיטת צריכה בה נשאב העשן בוואקום אל מיכל הטבול בדלי מים. פעולה הפוכה מאפשרת לשאוף חזרה את העשן שהצטבר במיכל.

בּוּם – ברכה הודית הנאמרת לפני שאיפה מצ’ילום או מבאנג. המהדרין מוסיפים גם “בום בולנאט, סאבקסאט, בום שיבא, בום שנקאר”.

בּוּף – גוש חשיש קטן, בדרך-כלל בכמות המספיקה לג’וינט אחד או שניים. נתינת בוף שנשבר מגוש חשיש נחשבת בקרב ציבור המעשנים למחוות ידידות ותודה מקובלת, מעין תשר חברתי.

בופון – בוף קטן במיוחד. בופונים נהוג לעשן על נקי, בשיטות שונות, לרבות שיטת הסכינים ושיטת כוס וסיכה.

בלאגאנג’ה – מסיבה, מפגש או אירוע חברתי שבהם התקרובת העיקרית היא גאנג’ה.

בלבלה – תחושת בילבול וחוסר ריכוז המתלווה לצריכה מוגזמת של מריחואנה או של חשיש. הבלבלה נפוצה בקרב מעשנים לא מנוסים, בעיקר בני נוער המתקשים לאבחן את נקודות הרוויה בעישון. על פי סלנגית עכשווית מדוברת גם בראשי התיבות של “בלאגן לאללה בפקודות לגלי המוח”.

בנאדם – כינוי בבתי-הספר לתלמיד הסוחר בסמים עם חבריו.

בץ – סתימה בצינורית הבאנג הנוצרת בעקבות שימוש חוזר ונשנה בכלי. היווצרות בץ מחייבת ניקוי יסודי באמצעות חוטר.

ג

גאנג’ה – כינוי נפוץ למריחואנה.

ג’אננה – שיגעון, טירוף. מבוסס על המונח הערבי המקביל בעל המשמעות הזהה.

ג’אראס – עיין ערך צ’אראס.

גּ’וֹינְט – סיגריית קנאביס מניירת ומפילטר בצורת חרוט קטום, גדול מעט בעוביו מסיגריה רגילה. הג’וינט מגולגל בדרך-כלל ביד ומכיל מריחואנה קצוצה או פירורי חשיש עם טבק. הוא נחשב לאופן הצריכה השכיח ביותר בחברה המערבית. מקור השם במילה הצרפתית joint שפירושה “להיות מחובר”. האיזכור הראשון למושג בהקשר עם קנאביס מתוארך לשנת 1938. קודם לכן שימש הערך בסלנג האמריקאי ככינוי למאורת אופיום או למזרק הרואין תת-עורי.

גּ’וֹינְט יְרוּשָלְמִי – סיגריה שנפתחה על-ידי הרטבת התפר עם הלשון. להכנת ג’וינט ירושלמי יש לפזר פירורי חשיש על הטבק ולסגור מחדש בנייר גלגול או בנייר שנלקח מסיגריה אחרת.

גזור – גזעי. סאטלן פעיל במובן החיובי של המילה, לרוב בעל מודעות סביבתית חזקה ונטייה להגשמת ערכים התיישבותיים וחברתיים באמצעות מתן דוגמא אישית.

גילגול – הכנת צינגאלה או ג’וינט.

גְּנֵבָה – (במלעיל) עיין ערך סאטלה. משמש גם בהטיות השם, הפועל והתואר (“הגנוב קנה חומר מגניב. אשכרה הַגְנָבָה”).

גפילטע – עיין ערך ג’וינט.

גְּרַאס – הכינוי הרווח ביותר בעברית (ובעולם) למריחואנה. המושג שאול מהלשון האנגלית ופירושו המילולי הוא “עשב” או “דשא”.

גראסולוג – גירסה מכובסת למושג סאטלן.

גְּרָאפָאס – תערובת עישון המורכבת ממריחואנה ומחשיש (מגראס ומנאפאס).

מילון קנאביס – ד

דאחקות – המרצות מילוליות ומעוררי צחוק המתלווים לחוויית העישון.

דודה – כמיהה עזה לסם. המונח שאול משפת הנרקומנים, והוא משמש את צרכני המריחואנה והחשיש במובנו הסימביוטי בלבד.

דָּלוּק – מצוי בהשפעת סם. פראפר

זה על עיניהם הרושפות של צרכני הקנאביס.

דְפֵקָה – (במלעיל) עיין ערך גנבה.

מילון קנאביס – ה

היי – עיין ערך סאטלה.

הנרי – יחידת מידה אוניברסלית לצ’אראס. גוש כדורי השווה במשקלו ל-8 גרם ונקרא כך בהשראת הנרי השמיני, מלך אנגליה בתחילת המאה השש-עשרה.

הפוך – שרוי בסאטלה חזקה.

ו

וואפו – קיצור השם “וואפורייזר” (“מאייד” בעברית). מכשיר מתקדם לצריכה רפואית של מריחואנה בתהליך שבו מחומם העשב באמצעים חשמליים רק עד לרמת האידוי של החומרים הפעילים שבו (כמאתיים מעלות צלסיוס) ולא עד לטמפרטורת הבעירה, שהיא כ- 240°C. שיטת צריכה זו נחשבת לבריאה ובטוחה במיוחד בהיותה דלת עד נטולת עשן.

וויד – כינוי אמריקאי שכיח למריחואנה. בעבר נחשב בארץ לביטוי סנוביסטי כלשהו. מונח זה, שפירושו “שיח”, נחשב לנפוץ ביותר בעולם מבין כינויי החיבה המיוחסים לתוצרי הצמח.

מילון קנאביס –ז

זולה – מקום מחבוא לגראס או לכיף.

ח

חווית משתמש – עיין ערך סאטלה.

חוטר – קיסם עץ מאורך להרחקת שאריות אפר מהבאנג.

חולצה – פלאטת חשיש.

חום – חשיש.

חומֶר – חשיש.

חומֶר עזר – חשיש. הגרסה המורחבת של המונח חומר.

חופר – קודח, טוחן. שקוע בפטפטנות ובדברנות בלתי-פוסקת כתוצאה מצריכת חשיש או מריחואנה.

חנקה – (במלעיל) שאריות העשן הנותרות בבאנג לאחר הורדת הראש.

חששת – התקף חרדה בעקבות שימוש מוגזם בחשיש.

חתיכה – עיין ערך בוף.

מילון קנאביס –ט

טוחן – עיין ערך חופר.

טולה – יחידת מידה הודית לצ’אראס. גליל מאורך השווה במשקלו ל-11.5 גרם בערך.

טוסט – סיגריה חרוכה שחוממה בלהבת אש או במיקרוגל לצורך ייבוש הטבק שבתוכה. טבק יבש הוא מרכיב מועדף בתערובת הקססה.

טורבו – באנג המצוייד בצ’וק.

טטריס – כינוי חיבה לחומר עתיר טטראהידרוכאנאבינול.

טילון – ג’וינט בצורת חרוט עבה.

טרקטור – עיין ערך באנג.

מילון קנאביס – י

יובש – מחסור חמור בחומר לעישון.

יורמים – מתנגדי סמים. לרוב הורים ומורים.

ירוק – מריחואנה.

ירושלמית – עיין ערך ג’וינט ירושלמי.

יְשִׁיבָה – טקס העישון בצוותא. נקרא גם “ישיבת צוות” או “ישיבת הנהלה”.

מילון קנאביס – כ

כוס וסיכה – דרך פשוטה וחסכונית לעישון חשיש. בשיטה זו ננעץ הבופון בראש סיכה המבצבצת ממשטח קרטון. העשן הנאסף מבעירתו נכלא בכוס הפוכה המונחת כמעין פעמון על הקרטון ונשאף באמצעות הרמת דופן הכוס.

כיס – שק חשיש במשקל 100 גרם.

כֵּיף – מילת הסלנג הנפוצה ביותר לחשיש. מקורה בשפה הערבית.

כלי – כינוי למקצוען בתחומו. אדם שמשכמו ומעלה. חזרה רצופה על הכינוי מדגישה ומחזקת את משמעותו (“פרופסור משולם הוא לכל הדעות כלי כלי בתחומו”).

כתב עישון – מרשם למריפואנה.

מילון קנאביס – ל

לָאפָה – עיין ערך ג’וינט.

לְגַלְגֵל – להכין סיגריית מריחואנה או חשיש (בצורת ג’וינט או צינגאלה).

להחזיק אצבעות – לסחור בחשיש.

לְהַפִּיל ראשׁ – לשאוף את מנת המילוי בבאנג עד למצב שבו נשאבים אפר ולהט התערובת אל המים. אקט מצ’ואיסטי שכיח שיעילותו מוטלת בספק.

להשטנקר – לדווח לגורמים עויינים על שימוש או על סחר בסמים.

להתמסטל – לשקוע בסאטלה.

להתפנן – להירגע. להנות משלוות הראש. להתענג משקיעה בעצלנות ובחוסר-איכפתיות.

לנפס – לעשן נאפאס.

לְסַדֵר אֶת הראשׁ – עיין ערך לתדלק.

לקסס – להכין קססה. נקרא גם קיסוס.

לְתַדְלֵק – לעשן מריחואנה או חשיש. ביטוי המשמש גם נרקומנים של סמים כבדים.

מילון קנאביס – מ

מַאנְצִ’יז – כמיהה עזה למאכלים ולמשקאות המופיעה בעקבות נטילת מריחואנה או חשיש.

למתכוני קנאביס לחץ כאן

מגולגלת – עיין ערך ג’וינט.

מחוק – שרוי בסאטלה חזקה במיוחד שאינה מאפשרת תיפקוד שיגרתי.

מיסטלה – חלקת גידולי קנאביס.

מכבי חיפה – עיין ערך ירוק.

מנאייק – כינוי גנאי והעלבה לשוטר. מקבילו העברי של ה”חזיר” האמריקאי.

מנופאס – מצוי תחת השפעת נאפאס.

מסודר – עיין ערך מסטול.

מסטול – שרוי בסאטלה.

מעופף – עף. שרוי בסאטלה חזקה.

מקססה – כלי עזר שימושי לקיצוץ קנאביס (תפרחות ו/או עלים וגבעולים) לצורך עירובו בתהליך הכנת הקססה.

מר בחור – סוחר סמים.

מכשיר – עיין ערך באנג.

מריפואנה – מריחואנה הניתנת כתרופה.

מַרלִי – קפה שחור עם פירורי חשיש.

מילון קנאביס – נ

נָאפָאס – חשיש. מקור הכינוי בשפה הערבית. בעברית הוא משמש גם בהטיות הפועל (לנאפס – פירושו לעשן חשיש) ובשמות התואר (מנופאס – מצוי בהשפעת חשיש).

ניירת – ניירות לגילגול מהיר ואחיד של ג’וינטים או של צינגאלות. בשוק מצוייה כיום ניירת בגדלים שונים (בודדים או בגליל) ובאיכויות שונות (נייר ערבי, נייר קנאביס, נייר לוקטה ואחרים). הידועים שבהם הם “ocb” הצרפתיים ו”סמוקינג” הספרדיים, המיוצרים מתערובת סיבי קנאביס ופשתן ומצויידים בפס דבק טבעי על בסיס גומי-ערביקום, וכן “גיזה” ו”ריפס” האנגליים הנמכרים בגלילים בעלי רוחבים ואורכים שונים.

נפילה – תחושת הדכדוך המתלווה לירידה בהשפעת הסם.

מילון קנאביס – ס

סַאטְלָה – ההתעלות הפסיכואקטיבית. תחושת השיכרון המתלווה לנטילת הסם. מילה ערבית שאומצה אל שפת הרחוב הישראלית ומשמשת גם בהטיות הפועל (“בא לי להתמסטל“) ובשמות התואר (“אתה כבר מסטול על כל הראש”).

סאטלן – צרכן קבוע של סמים קלים. אדם שחייו מתנהלים במקביל לשימוש יומיומי במריחואנה ו/או בחשיש.

סאפי – חתיכת בד המלופפת על פתחו הצר של הצ’ילום. הסאפי מונעת מעבר קססה אל חלל הפה של המשתמש אולם מאפשרת תעבורת עשן סדירה.

סוודר – עיין ערך שק.

סוּטוּל – עיין ערך סאטלה.

סוּלְיָה – עיין ערך שק.

סחי – פיכח ושקול. שאינו מצוי תחת השפעת הסם.

סְחִיבָה – פעולת שאיפת הסם, לרוב מג’וינט, מבאנג או מצ’ילום.

סטלן – עיין ערך סאטלן.

סַכִּינִים – שיטה לעישון חשיש בעזרת חיכוך החומר בין זוג סכינים לוהטים ושאיפת העשן בפיית שאיפה.

ספייסקוקיז – עיין ערך עוגיות כיף.

מילון קנאביס – ע

עוּגִיוֹת כֵּיף – מאפים עם פירורי חשיש.

עוּגַת כֵּיף – עוגה המכילה פירורי חשיש.

עושה קסמים – סוחר. נשען על הזהות המצלולית ל”עוסק סמים”.

עַל נָקִי – נטילת מריחואנה או חשיש תוך הימנעות משימוש בחומרי לוואי (טבק, ניירות גלגול וכיו”ב).

עף – עיין ערך מעופף.

עשב – כינוי שכיח למריחואנה.

מילון קנאביס – פ

פַארְשׁ – תערובת טבק נטולת מריחואנה או חשיש. כינוי לסיגריה או לשאריות טבק ששימש להכנת תערובת עישון.

פוּשר – קמעונאי סמים מהדרגה הנמוכה ביותר.

פייסל – 1. ג’וינט גדול במיוחד. 2. ג’וינט המכיל חשיש או מריחואנה ממקור ערבי, לרוב מחצי האי סיני או מלבנון.

פילטר – מעין מסנן המושחל אל ראש הג’וינט או הצינגאלה ומונע את מעבר הקססה בעת שאיפת השאכטה. עשוי בדרך כלל מקרטון דק, מלופף סביב עצמו, הנלקח מכרטיסי ביקור או מקופסאות סיגריות. המהדרין רוכשים פנקסי פילטרים מוכנים, עם הדפסי מוטיבים “קנאביסיים” או “סרט בדיפדוף”. פילטרים וניירת ניתנים בקופישופס ההולנדיים כשירות חינם לרוכשי מריחואנה או חשיש.

פיצוצייה – שכלול לשוני למונח פיצוחייה. כינוי לקיוסק ליילי המשרת את אוכלוסיית המעשנים ומציע בנוסף לסיגריות ולממתקים גם מעדני מאנצ’יז, פילטרים, ריזלות ואביזרי עישון אחרים.

פְּלָאטָה – יחידת אריזה סיטונאית לחשיש שמשקלה כ-100 גרמים.

פרח – יחידת תפרחת קנאביס. מריחואנה טהורה.

מילון קנאביס – צ

צ’אראס – (נכתב גם כג’אראס) חשיש הודי שחור וצמיגי במיוחד.

צ’וק – פתח אוויר בבאנג המאפשר לווסת ולדלל את העשן הנשאף.

צ’ילום – (נכתב גם כשילום) מקטרת גלילית מגולפת או יצוקה בצורת חרוט קטום לעישון תערובת הסם. הצ’ילום עשוי בעיקר מעץ, אבן או חרס. נהוג להשתמש בו בעזרת סאפי.

צִינְגָאלָה – סיגריה שרוקנה מתוכנה ומולאה מחדש בקססה.

מילון קנאביס – ק

קודח – עיין ערך חופר.

קוּפְסָה – כינוי מקובל למוח (“השאכטה האחרונה דפקה לי את כל הקופסה”).

קטנה – עיין ערך צינגאלה.

קיסוס – עיין ערך לקסס.

קְסֵסָה – תערובת העישון הקונבנציונלית. מורכבת בדרך-כלל מטבק סיגריות ומפירורי מריחואנה או חשיש. משמשת למילוי כלי או אמצעי העישון (“המאוורר העיף לי את כל הקססה מהקססנית. נצחון הרוח על החומר”).

קססנית – כלי קיבול ואחסנה לקססה. לקססניות פשוטות במיוחד נחשבות קופסאות פלסטיק של סרטי צילום. קססניות מהודרות לעומתן עשויות מקוקוס, מעץ מגולף, מחרס, מנחושת או מכסף.

קססונית – עיין ערך קססנית.

קרחנה – השתוללות חסרת רסן, לרוב כתוצאה מעירבוב לא מבוקר של אלכוהול וסמים. מילה טורקית שמשמעותה “בית-זונות”. המושג אומץ אל שפת הרחוב הישראלית ומשמש בה גם בהטיות הפועל (“בא לי להתקרחן”) ובשמות התואר (“קרחניסט”).

קריזיון – עיין ערך נפילה.

מילון קנאביס – ר

ראשׁ – 1. תחושת ההתעלות הפסיכואקטיבית הנוצרת בהשפעת העישון (“לתפוס ראש טוב”). 2. מנת מילוי בבאנג (“דפקתי שלושה ראשים והלכתי להופעה”).

ריזלה – המותג המוביל בתחום הניירת לגילגול ג’וינטים. מיוצר מאז 1796 מתאית סיבי קנאביס על-ידי החברה הצרפתית “לקרואה” (“הצלב”). נייר זה, אשר שימש בראשיתו להדפסת ספרי תנ”ך, כונה בטעות “נייר אורז” בשל צבעו ודקותו ומכאן גם הלוגו: “ריז” הוא “אורז” בצרפתית, ואילו ה”לא” והצלב מסמלים קיצור גראפי לשם החברה. “לקרואה” חולשת גם על המותג האיטלקי “קלאב”, נייר הגלגול הדק ביותר בשוק (10 גרם למ”ר) המתכלה כמעט ללא אפר. סוג זה, נטול פס הדבק הגורם לא פעם לניירות בודדים להידבק זה לזה, פופולרי במיוחד בקרב יורדי-ים ובאיזורים בעלי לחות גבוהה.